תלמידי כיתות א’ בגילאי 6-7 הם כמובן צעירים מדי ללימוד תכנות בדרכים הרגילות אבל עדיין ניתן לקבל ערך רב מביצוע שעורי “תכנות” גם בגילאים הללו בהינתן ההתאמות הנדרשות לשכבת הגיל הזאת:
א. ראשית, כדאי “לתכנת” בשפת האם של הילדים. במקרה שלנו עברית – הפקודות צריכות להיות ציוריות, כמו שמספרים סיפור פשוט או קטע קריאה לדוגמא: עפה הציפור, בא החד קרן
ב. גופנים גדולים – הכי גדולים שאפשר. הילדים צריכים לקרוא את המשפטים בקלות
ג. רמת התחביר צריכה להיות קרובה לרמת התחביר שהילדים רגילים אליה מחומר הלימודים
ד. שילוב מוזיקה נעימה ואנימציה מצחיקה

היום היה לנו שעור “תכנות” לילדים בכיתה א’ בבית הספר הוברמן פ”ת. התחלתי בהסבר קצר על מה זה בעצם מחשב ושמחשבים נמצאים בכל מקום כמעט – ברמזורים, מכונות כביסה, ספריה וכולי. לאחר מכן שאלתי את הילדים מי מהם שיחק במשחק מחשב וכמובן שרובם ככולם מיד הצביעו בהתלהבות. הסברתי שאפשר לעשות משחקי מחשב שכאלה אם יודעים לכתוב ולקרוא והמסר הזה חזר שוב ושוב במהלך השיעור. רציתי שיפנימו ששווה להם ללמוד קרוא וכתוב גם כדי שיוכלו ליצור משחקים.
מהלך השיעור התנהל כך שבכל פעם הקלדתי משפט קצר לדוגמא: “בוקר טוב עולם” ואז ביקשתי מהילדים לקרוא אותו ואז הרצנו את התכנית וראינו מה קורה.

כך התווספו עוד ועוד משפטים ועלילת הסיפור נבנתה עד שלבסוף הייתה לנו אנימציה שלמה של יצורים זזים, עפים, מקפצים ורוקדים על גבי המסך עם מוזיקת רקע נעימה.
שעורים כאלה תורמים רבות לתלמידים הצעירים:
א. אנו עובדים על קריאה מהלוח – מחדדים את נושא ההברות, העיצורים
ב. משפרים את אוצר המילים
ג. עובדים על החשיבה המחשובית – על פקודה עושה משהו, לסדר המשפטים יש חשיבות
ד. מקרבים את הילדים לעולם המחשוב – גורמים להם לרצות לחקור עוד
באופן הזה ניתן לעשות שיעורים במגוון נושאים – גאומטריה, מתמטיקה, שפה, הסטוריה ומה לא? השמיים הם הגבול.